חוק ההגנה על חוסים
חוק ההגנה על חוסים, תשכ"ו - 1966

פרק א': פרשנות

1. הגדרות
בחוק זה -
"אחראי לחוסה" - הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהחוסה נמצא במשמורתו או בהשגחתו, או מי שהחוסה נתון באותה שעה להשפעתו;
"בית-משפט" - בית-משפט שלום;
"חוסה" - קטין שלא מלאו לו 14 שנה או מי שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו;
"מעון" - כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה - 1965;
"פקיד סעד" - כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח - 1958.


פרק ב': הגנה מפני ניצול

2. ניצול
אחראי לחוסה העושה אחד הדברים המנויים להלן בנסיבות העלולות לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של החוסה, דינו - מאסר חודש אחד או קנס חמש מאות לירות:
(1) גורם או מניח שהחוסה יימצא, עמו או בלעדיו, ברשות הרבים או במקום הפתוח לציבור, באופן שיש בו כדי להסב תשומת-לב הציבור לענין שהאחראי מעוניין בו, ובכלל זה קבלת נדבות;
(2) גורם או מניח שהחוסה יימצא, עמו או בלעדיו, בכל מקום שהוא, באופן שיש בו כדי להפעיל לחץ על אדם או מוסד לעשות מעשה או לחדול ממעשה, ובכלל זה לחץ לקבל ממנו חוסה לטיפול.

3. העברת החוסה מרשות האחראי לו
(א) היה קצין משטרה סבור שאדם פלוני עובר עבירה לפי סעיף 2, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים הדרושים, לדעתו, להעברת החוסה למקום-מגוריו, או, בהתייעצות עם פקיד סעד, למקום מתאים אחר.
(ב) הועבר חוסה למקום שהוא מחוץ לרשותו של האחראי לחוסה, לא יוחזק בו יותר משבוע ימים אלא באישור בית-משפט.


פרק ג': הגנה על שלומו של חוסה

4. העדר טיפול ראוי
היה פקיד סעד סבור, כי שלומו הגופני או הנפשי של חוסה בגיר נפגע, או עלול להיפגע, פגיעה חמורה מהעדר טיפול ראוי, וכי למניעת הסכנה יש צורך בהוראת בית-משפט, משום שאין החוסה או האחראי עליו מסכימים לטיפול הדרוש, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה ליתן הוראות לענין זה.

5. סמכות בית המשפט
הוגשה בקשה לפי סעיף 4, ישמע בית המשפט את פקיד הסעד ואת האחראי לחוסה ואת החוסה אם הוא מסוגל להבין בענין, ואם ראה טעם לבקשה, רשאי הוא ליתן כל הוראה הנראית לו דרושה לשמירת שלומו הגופני והנפשי של החוסה.

6. סייג לכפיית טיפול
לא יורה בית המשפט על טיפול רפואי בניגוד לרצונו של חוסה בגיר, אלא אם היה החוסה לקוי בשכלו או שהוא מתנגד לטיפול מטעמים לא-סבירים.

7. העברת החוסה מרשות האחראי לו
ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח שלומו הגופני או הנפשי של חוסה בגיר אלא בהעברתו למעון או לבית-חולים, יורה לעשות כן לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שהעברה לבית-חולים לחולי-נפש תיעשה לפי החוק לטיפול בחולי-נפש, תשט"ו - 1955.

8. שינוי החלטות
הוראה שניתנה לפי הסעיפים 5 עד 7 רשאי בית המשפט בכל עת, לפי בקשת החוסה, האחראי לו, פקיד הסעד או כל אדם אחר שההוראה ניתנה לו, לשנותה, לקצר או להאריך תקפה, לחדשה או לבטלה.

9. ערעור
החלטת בית המשפט לפי הסעיפים 5 עד 8, ניתנת לערעור לפני בית-משפט מחוזי, והוא ידון בה בשופט אחד.

10. שמירת דינים אחרים
הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

11. הוצאה לפועל
החלטות של בית המשפט לפי פרק זה יוצאו לפועל על ידי פקיד-סעד, אם לא הורה בית המשפט על דרך אחרת; אולם לא ישתמש פקיד הסעד בכוח לביצוע החלטות בית המשפט, אלא באמצעות המשטרה.

12. סמכויות לפי חוק הסעד
פקיד-סעד הפועל לפי פרק זה רשאי להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי-דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים) תשט"ו - 1955, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.

13. סודיות
פקיד-סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.

14. עבירות ועונשין
(א) המפריע לפקיד-סעד או לכל אדם אחר שהוטלה עליו חובה לפי פרק זה למלא תפקידם, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס חמש מאות לירות.
(ב) מי שלא קיים הוראת בית המשפט לפי פרק זה, דינו מאסר שלושה חדשים או קנס חמש מאות לירות, אולם בית המשפט רשאי להחליט שלא ישא הנאשם בעונשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא קיים החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.


פרק ד': ביצוע

15. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל"א)
שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי להתקין תקנות לביצועו, והוא ימנה לענין חוק זה פקיד-סעד ראשי ופקידי-סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד-סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים; חלק פקיד-סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון.


לראש העמוד