חוק העובדים הסוציאליים
חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996 *

מטרת החוק

פרק א' – מטרת החוק

1. מטרת חוק זה היא להסדיר את העיסוק במקצוע העבודה הסוציאלית לשם:
(1) קידום רווחת הפרט והחברה בישראל תוך שמירה על כבוד האדם ועקרון השוויון;
(2) שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת של העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית.

פרק ב' – פרשנות

2. בחוק זה –
"עיסוק בעבודה סוציאלית" – עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, יעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ובשיטות טיפול מקצועיות הנהוגות בעבודה סוציאלית ;
"עובד סוציאלי" – מי שכשיר להיות עובד סוציאלי לפי חוק זה והוא רשום בפנקס העובדים הסוציאליים ;
"ועדת הרישום" – ועדת הרישום שמונתה לפי סעיף 13 ;
"המועצה" – מועצת העובדים הסוציאליים שמונתה לפי סעיף 51 ;
"מחלה מסכנת" של עובד סוציאלי או מבקש רישום, אחד מאלה –
(1) מחל נפש העלולה לגרום לאי יכולת לעסוק בעבודה סוציאלית ;
(2) מחלה או כושר לקוי העלולים לשלול ממנו את היכולת לעסוק בעבודה סוציאלית לחלוטין, זמנית או חלקית ;
"פנקס" – פנקס העובדים הסוציאליים כאמור בסעיף 10 ;
"רשם" – מי שנתמנה לרשם העובדים הסוציאליים לפי סעיף ;12;
"השר" – שר העבודה והרווחה.

* נתקבל בכנסת ביום ז/ באדר התשנ"ו (27 בפברואר 1996); הצעת החוק ודברי ההסבר פורסמו בהצעות חוק 2347, מיום ט' בשבט התשנ"ה (10 בינואר 1995), עמ' 230 ובהצעות חוק 2411, מיום כ"ח בסיון התשנ"ה (26 ביוני 1995), עמ' 510.

פרק ג' – העיסוק בעבודה סוציאלית

העיסוק

3. (א) לא יעסוק אדם בעבודה סוציאלית אלא אם כן הוא עובד סוציאלי.
(ב) מי שרישומו בפנקס הותלה על פי הוראות חוק זה אינו רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית בתקופת ההתליה.
(ג) עובד סוציאלי שנרשמו לגביו בפנקס הגבלות לפי חוק זה רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית בכפוף להגבלות.
(ד) לא יראו כעיסוק בעבודה סוציאלית פעולה בתום לב שעשה מי שאינו עובד סוציאלי, במהלך עיסוקו או משלח ידו, שאינם עיסוק בעבודה סוציאלית.
(ה) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתלמיד במוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 9 (א) (1), לעסוק בעבודה סוציאלית במסגרת לימודיו.

איסור העסקה

4. לא יעסיק אדם בעבודה סוציאלית את מי שאינו עובד סוציאלי.

התחזות לעובד סוציאלי

5. לא יתחזה אדם לעובד סוציאלי ולא ישתמש בתואר עובד סוציאלי או בתואר הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא עובד סוציאלי.

תפקידים שמק עבודה סוציאלית

6. (א) על אף הוראות סעיפים 3 ו-4, השר, לאחר התיעצות עם המועצה, רשאי לקבוע כי תפקיד או משרה אשר רק בחלקם הינם עיסוק בעבודה סוציאלית, יהיה רשאי גם מי שאינו עובד סוציאלי לעשותם, ורשאי יהיה מעסיק להעסיק אדם שאינו עובד סוציאלי בתפקיד או במשרה שנקבעו כאמור.
(ב) השר, לאחר התיעצות עם המועצה, רשאי לקבוע לגבי תפקיד או שמרה כאמור בסעיף קטן (א), כי רק עובד סוציאלי יהיה רשאי לעסוק בהם ומשנקבע כן ניתן יהיה להעסיק בהם רק עובד סוציאלי1 עיסוק בתפקיד או במשרה שנקבעו לפי סעיף קטן זה ייחשב כעיסוק בעבודה סוציאלית.

קבלת מידע

7. (א) אדם זכאי לקבל מעובד סוציאלי מידע בדבר טיפולו של העובד הסוציאלי בענייניו למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של העובד הסוציאלי.
(ב) עובד סוציאלי רשאי שלא למסור, באופן מלא או חלקי , מידע כאמור בסעיף קטן (א) אם לדעתו תיגרם, עקב מסירת המידע, פגיעה חמורה במבקש המידע או באדם אחר.
(ג) אי מסירת מידע לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור של הממונה על העובד הסוציאלי אם הממונה הוא עובד סוציאלי, ובהעדר ממונה כאמור – אישור של עובד סוציאלי שיקבע השר דרך כלל או לענין מסוים.
(ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת עובד סוציאלי שלא למסור מידע לפי סעיף זה רשאי לפנות לועדת מידע שמונתה לפי סעיף 54 (ב) שתהא מוסמכת לצוות על עובד סוציאלי למסור מידע כאמור, מלא או חלקי.
(ה) שר המשפטים, לאחר התיעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המידע; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.

סוד מקצועי

6. (א) מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מאלה:
(1) האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה, זכות אם העובד הסוציאלי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם או בבן משפחתו;
(2) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו;
(3) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי בידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול בילדיו הקטינים של אותו אדם;
(4) הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;
(5) קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף המידע;
(6) הגילוי נדרש על ידי ועדת המשמעת במשמעותה בחוק זה;
(7) הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת עובדים סוציאליים או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי תפקידים ועל פי כללים שקבע השר לאחר התיעצות עם המועצה;
(8) בית משפט התיר את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע לפי הסעיף הקטן האמור.
(ג) בסעיף זה, "בן משפחה" – בן זוג, הורה, אח או אחות, בן או בת, נכד או נכדה.

פרק ד' – כשירות ורישום בפנקס

כשירות לעבודה סוציאלית

9. (א) מי שנתקיים בו אחד מאלה כשיר להיות עובד סוציאלי:
(1) הוא בעל תואר בוגר בעבודה סוציאלית של מוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958, או של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שניתן לו היתר כאמור בסעיף 28א לחוק האמור, או שהוא בעל תואר אחר בעבודה סוציאלית של מוסד כאמור והשר הכיר בתואר לאחר התיעצות עם המועצה;
(2) הוא בעל תואר בוגר או תואר אחר בעבודה סוציאלית של מוסד להשכלה גבוהה ללימודי עבודה סוציאלית מחוץ לישראל, והשר הכיר במוסד ובתואר לאחר התיעצות עם המועצה;
(3) הוא בעל תועדת גמר שניתנה מאת מוסד ללימודי עבודה סוציאלית מחוץ לישראל המקנה לבעליה את הזכות לעבוד או להירשם כעובד סוציאלי באותה מדינה, והשר הכיר במוסד ובתעודה לאחר התיעצות עם המועצה;
(4) היה כשיר, ערב תחילתו של חוק זה, לעבודה סוציאלית לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח – 1958, ונרשם מכוח החוק האמור ככשיר לעבודה סוציאלית לפני תחילתו של חוק זה.
(ב) לענין סעיף קטן (א) (2) ו- (3) רשאי השר להכיר במוסד ללימודי עבודה סוציאלית, תוך הבחנה בין סוגי תעודות הניתנות על ידי אותו מוסד או בין תארים, תכניות לימודים שונות או מסלולי לימודים שונים באותו מוסד.

רישום בפנקס העובדים הסוציאליים

10. (א) מי שכשיר להיות עובד סוציאלי זכאי להירשם בפנקס העובדים הסוציאליים לפי חוק זה.
(ב) 4הפרטים שעל המבקש להגיש, פרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתה.

מסירת מידע

11. כל הרשום בפנקס חייב להודיע לרשם, תוך 30 יום, על כל שינוי שחל לגביו בפרטי הרישום, והוא או מעבידו חייבים למסור לרשם, לפי דרישתו, כל ידיעה הנוגעת לענין הרישום.

הרשם

12. השר ימנה, עובד משרד העבודה והרווחה, בעל השכלה אקדמית שיכהן כרשם העובדים הסוציאליים.

ועדת הרישום

13. (א) השר ימנה ועדת רישום של חמישה שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה.
(ב) חברי הועדה יהיו:
(1) עובד משרד העבודה והרווחה, הכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) שני חברים שתבחר המועצה מבין חבריה, ואם לא נבחרו כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר, ימונו על ידי השר;
(3) עובד סוציאלי, נציג ארגון העובדים שעם חבריו מנמנה המספר הרב ביותר של העובדים הסוציאליים בישראל (להלן – איגוד העובדים הסוציאליים);
(4) מנהל בית ספר לעבודה סוציאלית או אחד מתוך סגל ההוראה בעבודה סוציאלית במוסד להשכלה גבוהה, לפי חקו המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958, שיוצע על ידי מועצת המנהלים של בתי הספר לעבודה סוציאלית, ואם לא הוצע כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר, ימונה על ידי השר.
(ג) חברי הועדה האמורים בסעיף קטן (ב) (2), (3) ו- (4) יתמנו לשלוש שנים ומותר לשבו ולמנותם.
(ד) הועדה רשאית לפעול אם נכחו בישיבה לפחות שניים מחבריה.
(ה) הרשם רשאי להשתתף בישיבות ועדת הרישום ללא זכות הצבעה.

תפקידי הרשם וסמכויותיו

14. (א) מצא הרשם כי התקיימה במבקש הרישום הוראה מהוראות סעיף 9, ירשמו בפנקס.
(ב) הרשם רשאי שלא לרשום את המבקש בפנקס, אף אם התקיימה בו הוראה מהוראות סעיף 9, אם מצא אחד מאלה-
(1) מבקש הרישום הורשע בעבודה שיש עמה קלות או בעבורה שלפי חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות עובד סוציאלי וטרם עברו חמש שנים מיום ההרשעה או אף אם עברו חמש שנים כאמור – אם קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן אין לרשמו בפנקס;
(2) קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי לעסוק בעבודה סוציאלית.
(ג) נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת עובדות, אשר אילו היו ידועות לרשם יש יסוד סביר להניח שלא היה רושמו, רשאי הרשם למחוק את רישומו.
(ד) נקבע לפי חוק זה שיש למחוק את רישומו של אדם מהפנקס, להתלות את רישומו או להגביל את רישומו בתנאים – ייעשה הדבר בידי הרשם.

הליכים לענין סירוב רישום בפנקס או מחיקה מהפנקס

15. (א) לא יתן הרשם החלטה לפי סעיף 14 (ב) או (ג) אלא לאחר שעשה כל לה –
(1) נתן למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי הענין, הזדמנות לטעון טענותיו;
(2) התייעץ עם ועדת הרישום.
(ב) הרשם יודיע למבקש הרישום או למי שרישומו נמחק את החלטתו והנימוקיה.

ערעור

16. המבקש רישום והרשם סרב לרשמו, או עובד סוציאלי שרישומו נמחק בידי הרשם, רשאים לערער על החלטת הרשם לפי סעיף 14 לפני בית המשפט המחוזי תוך 45 ימים לאחר שהומצאה להם ההחלטה.

פרק ה' – פסילה מטעמי בריאות

בדיקה רפואית

17. היה לרשם חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס סובל ממחלה מסכנה, רשאי הוא לדרוש מהם להתיצב לפני ועדה רפואית כאמור בסעיף 18 לשם בדיקת כושרם הגופני או הנפשי, במקום ובמועד שתקבע הועדה.

ועדה רפואית

18. (א) השר ימנה לענין פרק זה ועדה רפואית של שלושה רופאים או רופאים פסיכיאטרית (להלן – ועדה רפואית), לפי הענין: מינוי עודה רפואית יכול שיהיה כללי או למקרה מסוים.
(ב) הועדה הרפואית תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, כשהם מנומקים, לשם.

מניעה או מחיקה של רישום למסרב להתייצב

19. (א) סירב מבקש הרישום לדרישת הרשם לפי סעיף 17, לא ירשמו הרשם בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.
(ב) הרשום בפנקס יהיה פטור מחובת התיצבות לפני עודה רפואית אם הודיע בכתב לרשם כי הוא מבקש למחוק את שמו מהפנקס, עשה כן – מחוק הרשם את שמו מהפנקס.

מועד התיצבות

20. הועדה הרפואית לא תקבע מועד להתיצבות לפניה אלא בתום 30 ימים מהיום שבו נמסרה למבקש הרישום או לרשום בפנקס הודעה על דרישת הרשם לפי סעיף 17.

התליית רישום עד בדיקה

21. הרשם רשאי להתלות את רישומו של מי שרשום בפנקס, שנדרש להתייצב לפני ועדה רפואית ולא התייצב במועד ובמקום שנקבעו, עד שייבדק.

התליה

22. (א) נוכח הרשם כי מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס, גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים לפי פרק זה, רשאי הוא להתלות את רישומו עד למתן ההחלטה הסופית אך לא יותר משלושה חודשים, ובלבד שיעביר, בסמוך למתן החלטתו, את הענין לטיפולה של הועדה הרפואית.
(ב) לא סיימה הועדה הרפואית את ההליכים עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), רשאי הרשם, בהסכמת הועדה הרפואית, להאריך את תקופת ההתליה עד שלושה חודשים נוספים.
(ג) לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאי הרשם, בהסכמת הועדה הרפואית, ואם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, לחזור ולהאריכה לתקופה אחת נוספת עד שלושה חודשים.

קבלת ראיה

22. היה לועדה רפואית יסוד להניח שמידע או שמסמך העשוי להעיד על מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס או של מבקש רישום נמצאים בידי מוסד רפואי, רופא, או אדם אחר, רשאית היא, על אף האמור בכל דין, לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, ומשדרשה כאמור – ימסור בעל המידע את המסמך או המידע.

חובת סודיות

23. מי שהגיעה אליו, על פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה מסכנת, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מאלה –
(1) במידה שיש בכך צורך של ביצוע הוראות פרק זה;
(2) אם הורשה לכך על ידי בית משפט.

סמכויות הרשם על פי קביעת הועדה

24. קבעה הועדה הרפואית כי במקש רישום או מי שרשום בפנקס אינו מסוגל לעסוק בעבודה סוציאלית מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בעבודה סוציאלית בהגבלות מסוימות, והכל לחלוטין או לשעה, רשאי הרשם לסרב לרשמו בפנקס, למחוק את שמו מהפנקס או לרשום בפנקס הגבלות על עיסוקו כעובד סוציאלי או להתלות את רישומו בפנקס, הכל לפי החלטת הועדה הרפואית.

ערעור

26. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטות הרשם או הועדה הרפואית לפי פרק זה רשאי לערער על כך לפני בית המשפט המחוזי תוך 60 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
(ב) ההחלטה שעליה הוגש הערעור תיכנס לתוקפה מיד, ולא יהא בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצועה, אלא אם כן הוראה בית המשפט אחרת.

פרק ו' – שפיטה משמעתית

עבירות משמעת

27. עובד סוציאלי שעשה אחת מאלה עבר עבירת משמעת:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) עבר על כללי האתיקה המקצועית שקבע השר לאחר התיעצות עם המועצה;
(3) השיג את רישומו בפנקס במצב שווא;
(4) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;
(5) הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בעבודה סוציאלית;
(6) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 7 ו – 8.

הרכב ועדת המשמעת

28. (א) השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן – ועדת המשמעת).
(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו-
(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שהציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) עובד משרד העבודה והרווחה בעל השכלה אקדמית;
(3) עובד סוציאלי בעל ותק של חמש שנים לפחות, על פי המלצת המועצה; לא המליצה המועצה כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר – עובד סוציאלי כאמור שיקבע השר.

תקופת כהונה

29. (א) חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של שלוש שנים, אך אפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופה נוספת אחת, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות1 סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה מלסיים ענין שהתחיל לדון בו.
(ב) מינוי חברי ועדת המשמעת יפורסם ברשומות.

הפסקת כהונה

30. כהונת חבר ועדת המשמעת תיפסק על ידי מסירת הודעה על כך מאת השר, בהתקיים אחת מאלה:
(1) הוא התפטר מחברותו בועדת המשמעת על ידי מסירת כתב התפטרות לשר;
(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
(3) הורשע בעבירת משמעת לפי חוק, לרבות חוק זה, או הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
(4) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(5) לגבי חבר ועדת המשמעת שהוא עובד סוציאלי – אם חדל להיות עובד סוציאלי.

השעייה מכהונה

31. השר רשאי להשעות חבר ועדת משמעת מכהונתו על ידי מסירת הודעה על כך בהתקיים אחת מאלה;
(1) הוא הועמד לדין משמעתי לפי חוק, לרבות חוק זה – עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו;
(2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שיש עמה קלון – עד למתן פסק הדין;
(3) לגבי חבר ועדת משמעת שהוא עובד סוציאלי – אם רישומו בפנקס הותלה או הוגדל לפי חוק זה – עד לביטולה כדין של ההתליה או ההגבלה.

אי תלות

32. במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרות הדין.

מנין חוקי

33. ועדת המשמעת לא תדון בהרכב של פחות משני חברים, ובהם היושב ראש.

תובע ותפקידו

34. (א) התובע לפני ועדת המשמעת יהיה היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה או עורך דין שהוא הסמיך לכך; היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לשמש תובע, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה לפי נסיבות הענין.
(ב) קובלנה על עבירת משמעת תוגש בידי תובע.
(ג) תובע רשאי גם לחקור תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים.
(ד) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שעשה תובע.

מחיקה אינה מונעת הגשת קובלנה

35. נמחק שמו של עובד סוציאלי מהפנקס, או הותלה רישומו בפנקס אין בכך כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת ובלבד שהקובלנה הוגשה תוך 12 חודשים מיום המחיקה או ההתליה. נרשמה לגבי עובד סוציאלי הגבלה בפנקס, אין בה כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת.

הדיון בועדת המשמעת

36. (א) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
(ב) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות תובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן – נקבל), אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בנוכחות נקבל אם סניגורו מתייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מהישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדה ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בעניינו שלא בפניו.
(ג) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות נוכחותו של אדם אחר מאלה האמורים בסעיף קטן (ב) בדיון, כולו או בחלקו.

פסילת חבר ועדת משמעת

37. (א) תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי מהטיית הדין בבירור הקובלנה.
(ב) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
(ג) על החלטת ועדת משמעת בענין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.

סדרי דין

38. שר המשפטים, לאחר התיעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.

דיני הראיות

39. ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים בהתיעצות עם השר.

עונשים משמעתיים

40. מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס עד 10,000 שקלים חדשים; שר המשפטים רשאי בצו לשנות את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן "חוק העונשים).
(4) התליית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים, כולל תקופת התליה לפי סעיף 47, אם היתה כזו;
(5) מחיקה מהרישום בפנקס.

עונש על תנאי

41. (א) החליטה ועדת משמעת לנקוט נגד נקבל באמצעי שממעת כאמור בסיעף 40 (4) או (5), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת עליו החליטה יהיה על תנאי.
(ב) נקבל שהוחלט לנקוט נגדו אמצעי משמעת על תנאי, לא יינקט נגדו אמצעי זה אלא אם כן עבר, תוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (להלן – עבירה נוספת) וועדת המשמעת מצאה, תוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
(ג) תקופת התנאי תתחיל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי המשמעת על-תנאי.
(ד) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא תקבע הועדה שאמצעי המשמעת יינקט על תנאי.
(ה) מי שנקבע לגביו אמצעי משמעת על תנאי ועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת כאמור בסעיף 40 (4) או (5) בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על תנאי אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו). ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו) ועדת המשמעת שהחליטה לנקוט נגד נקבל אמצעי שממעת בשל עבירה נוספת, רשאית, במקום הפעלת אמצעי המשמעת על תנאי, להאירך, פעם אחת בלבד, את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים. האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל כשועדת המשמעת לא הורתה אחרת.

חידוש רישום שנמחק

41. מי ששמו נמחק מהרישום בפנקס לפי סעיף 40 (5) רשאי בתום 5 שנים ממתן החלטת המחיקה להגיש לרשם בקשה לרישום מחדש ואם שוכנע הרשם, לאחר התיעצות עם ועדת הרישום, כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא לחדש את הרישום.

הודעה למתלונן

43 הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונה של אדם פלוני יודיע התובע למתלונן כאמור על החלטת ועדת המשמעת בענין תלונתו.

ערעור

44. תובע ונקבל רשאים תוך 45 ימים לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 40 או 41, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט המחוזי אחרת.

פסילה מטעמי מחלת נפש

45. היה לועדת המשמעת חשש סביר שמחמת מחלת נפש, אין הנקבל מסוגל לעמוד בדין או שאינו אחראי למעשה או למחדל נושא הקובלנה, רשאית היא לבקש מהרשם לנהוג לפי הוראות פרק ה'; אולם אם לא נמחק או הותלה רישומו של הנקבל בפנקס לפי הוראות פרק ה/ תמשיך ועדת המשמעת בהליך המשמעתי.

פרסום

46. ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה או מקצתה, עם או בלי שמו של הנקבל, בדרך שתקבע.

התליה

47. (א) ועדת המשמעת רשאית, לפי בקשת תובע, להורות לרשם להתלות את רישומו של נקבל בפנקס עד למתן החלטה סופית בועדת המשמעת או בבית המשפט, כפי שתקבע.
(ב) על החלטת ההתליה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 44 בשינויים המחויבים.

סיכון כפול

48. ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעים על עבירת משמעת על ידי ועדת המשמעת נגד מי שרשם בפנקס בשל אותו מעשה או מחדל ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת אינם מונעים אישומו בפלילים.

שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחד

49. עובד סוציאלי הכפוף לשיפוט משמעתי גם לפי חיקוק אחר מותר לשפוט אותו על עבירת משמעת לפי חוק זה אפילו נשפט כבר בשל אותו מעשה או מחדל לפי החיקוק האחר. וכן מותר לשפוט אותו כאמור לפי חיקוק אחר אפילו נשפט כבר על עבירת משמעת לפי חוק זה, ובלבד שלא יחויב בקנס יותר מפעם אחת על אותו מעשה או מחדל.

פסק דין במשפט פלילי

50. הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.

פרק ז' – מועצת העובדים הסוציאליים

מינוי מועצת העובדים הסוציאליים והרכבה

51. השר ימנה מועצת עובדים סוציאליים אשר תמנה 31 חברים וזה הרכבה:
(1) השר או מי שהוא מיה לכך והוא יהיה יושב ראש המועצה;
(2) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה שאחד מהם הינו עובד סוציאלי;
(3) נציג המוסד לביטוח לאומי;
(4) נציג משרד הבריאות;
(5) נציג משרד הבטחון;
(6) נציג צבא ההגנה לישראל;
(7) נציג נציבות שירות המדינה;
(8) חמישה נציגי מועצת המנהלים של בתי הספר לעבודה סוציאלית;
(9) שני נציגים של ארגונים וולונטריים בתחום הרווחה שיקבע השר;
(10) שלושה עובדים סוציאליים נציגי מרכז השלטון המקומי;
(11) ששה עובדים סוציאליים נציגי איגוד העובדים הסוציאליים;
(12) שלושה נציגי ציבור שיקבע השר;
(13) עובד סוציאלי מבין העובדים הסוציאליים העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית באופן עצמאי, שיקבע השר;
(14) שלושה נציגי ארגונים המייצגים את האוכלוסיה הנזקקת לשירותי רווחה, שיקבע השר;

תפקיד המועצה

52. המועצה תייעץ לשר בעניינים שלגביהם עליו להתיעץ עם המועצה לפי חוק זה ובעניינים אחרים הנוגעים לעיסוק בעבודה סוציאלית.

תקופת כהונה

53. חבר המועצה יכהן שלוש שנים, ומותר לשוב ולמנותו, נתפנה מקומו יתמנה באותה דרך חבר אחר במקומו שיכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו; מי שכיהן כחבר המועצה שתי תקופות רצופות יוכל לשוב להתמנות אליה רק אחרי הפסקה של 3 שנים רצופות.

ועדות

54. (א) המועצה רשאית למנות, במין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדות קבועות וועדות לעניינים מסוימים, לקבוע את תפקידיהן וסמכויותיהן ולאצול להן מסמכויותיה.
(ב) המועצה תמנה, במין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדה קבועה שתכהן כועדת מידע לענין סעיף 7; ועדת המידע כאמור תמנה 3 חברים ומהם חבר אחד יהיה מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום והוא יהיה היושב ראש, וחבר אחד שהינו עובד סוציאלי.

השתתפות בישיבות

54. הרשם וישוב ראש ועדת הרישום רשאים להשתתף בישיבות המועצה וועדותיה, ללא זכות הצבעה.

סדרי עבודה

55. המועצה וכל ועדה שמינתה רשאיות לקבוע את סדרי עבודתן, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.

פרק ח' – עונשין ושונות

עונשין

57. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61 (א) (2) לחוק העונשין
(1) עוסק בעבודה סוציאלית בניגוד להוראות סעיף 3;
(2) עובר על הוראות סעיפים 4 ו- 5;;
(3) מגלה מידע בניגוד להוראות סעיף 8;
(4) מגלה ידיעה על מחלה מסכנת בניגוד להוראות סעיף 24;
(ב) מי שנדרש למסור מידע או מסמך לפי סעיף 23 וסרב למסרם, דינו – מאסר ששה חודשים.

סמכויות עזר

58. (א) הודעה הרפואית או ועדת המשמעת רשאיות, אם הדבר דרוש למילוי תפקידיהן:
(1) לזמן אדם לבוא לפניהן כדי להעיד או להציג דבר;
(2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק בהתאם להוראות החלות בבית המשפט;
(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, לשם גביית עדות;
(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית המשפט.
(ב) דרשה ועדה מאדם הלעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א) וסרב לעשות כן ללא הצדק המניח את דעת הועדה, רשאי בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה לכפות, על פי בקשת יושב ראש הועדה, את הציות להוראות הועדה בדרך של מאסר שלא יעלה על חודש או הטלת קנס שלא יעלה על האמור בסעיף 40 (2) לחוק העונשין.

סדרי דין

59. שר המשפטים, בהתיעצות עם השר, רשאי לקבוע סדרי דין לענין סעיף 58.

הפסקת כהונה

60. (א) התפטרותו של בחר המועצה או של חבר ועדה מוועדותיה, של חבר ועדת הרישום, או של חבר ועדה רפואית תהיה בכתב לשר ותחילת תקפה כעבור 15 ימים מיום מסירתה.
(ב) השר רשאי להעביר מכהונה חבר מועצה או חבר ועדה כאמור בסעיף קטן (א) אם:
(1) נבצר ממנו דקרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידיו;
(2) הוא הורשה בעבירה שיש עמה קלון.
(3) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(4) הוא עזב את הארץ לצמיתות;
(5) הוא נעדר ברציפות וללא סיבה סבירה משלוש ישיבות עוקבות של המועצה או של עודה כאמור ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) העובד במשרד או בגוף פלוני או מכהן בו בתפקיד כלשהו והוא חבר במועצה או בועדה כאמור בסעיף קטן (א) כנציג של אותו שמרד או גוף, וחדל עלבוד באותו משרד או גוף או לכהן באותו תפקיד – רשאי השר להעבירו מכהונתו כחבר המועצה או כחבר ועדה כאמור ולמנות במקומו נציג אחר של אותו משרד או גוף, לפי הענין.

ביצוע ותקנות

61. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות בעד רישום או עיון בפנקס.

תיקון חוק לימוד חובה – מס' 22
62. בחוק לימוד חובה, התש"ט – 1949, בסעיף 4:
(1) בסעיף קטן (ב) (3), במקום ,אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כהגדרתו חובה שירותי הסעד, התשי"ח – 1958" יבוא "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו – 1996".
(2) בסעיף קטן (ג) (3), במקום "אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד התשי"ח – 1958", יבוא "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו – 1996".

לראש העמוד